המכון הלאומי לחקר הבנייה הוקם בשנת 1952 בפקולטה להנדסה בנאית בטכניון (ובשמה הנוכחי: הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית) כמכון מחקר בתחומי הבנייה בראשותה של פרופסור רחל שלון ז"ל. שם המכון היה "התחנה לחקר הבנייה". היו אלה השנים הראשונות לעצמאותה של מדינת ישראל, וקצב גידול האוכלוסייה חייב פתרונות דיור והיקפי בנייה חסרי תקדים, שאף מדינה מפותחת לא התמודדה איתם. הציבור המקצועי וחברות הבנייה היו זקוקים לידע טכנולוגי מעולה על מנת לאפשר בנייה מהירה וזולה שמבטיחה גם בטיחות ואיכות ברמה סבירה ולטווח ארוך. התחנה לחקר הבנייה הפכה לגורם מקצועי מוביל במשק הבנייה, ופעילותה התקיימה בקשר הדוק עם משרד השיכון, עם הגורמים הממלכתיים האחרים בענף הבנייה, ועם חברות הבנייה. חוקרי התחנה עסקו במחקר ופיתוח, בכל הנושאים ההנדסיים שהיו על הפרק ובעיקר בתחומים של חומרי בנייה וטכנולוגיה, הנדסת מבנים, ואיכות הבנייה, ובחנו סוגיות שונות הקשורות להתאמת החומרים, הטכנולוגיות והתכן לתנאי האקלים ולמשק הבנייה המקומיים.
המחקרים כללו, בין היתר, היבטים של יציקה וקיים של בטון באקלים חם, קורוזיה של בטון מזוין בתנאי הארץ, בעיות מיוחדות בתכן מבנים מבטון מזוין, תכנון למניעת רטיבות, אוורור טבעי, ציוד בנייה ושיטות ביצוע מתקדמות. הידע שנוצר והצטבר בקרב חוקרי התחנה הופץ לציבור הרחב בדוחות מחקר ובחוברות "בשדה הבנייה", שכללו את תמצית הממצאים של המחקרים והדגישו את ההיבטים היישומיים.
בשנות ה- 60 של המאה הקודמת נעשו הצעדים הראשונים לתיעוש הבנייה בישראל. התחנה לחקר הבנייה גויסה על ידי משרד השיכון לחקור ולבחון את כל ההיבטים הבטיחותיים, התפקודיים והביצועיים של הטכנולוגיות החדשות, לסייע ליזמים לשפר את פרטיהן כדי להתאימם לתנאי הארץ, ולהכין עבור כל טכנולוגיה שנמצאה מתאימות חוות דעת טכנית ראשונית מפורטת, אשר כונתה אז "הכשר בנייה". משך כל השנים מאז, נבחנו במכון שיטות בנייה חדשות שהובאו אליו לבדיקה, ולאלה שנמצאו ראויות לשימוש בתנאי הארץ, הוכנה חוות דעת ראשונית המפרטת את התנאים ליישומן התקין.
בשנות ה- 70, עם התקדמותו של משק הבנייה, התרחבו תחומי הפעילות של התחנה לחקר הבנייה, ופותחו בה תחומים מקצועיים ומחקריים חדשים, כגון ניהול וכלכלת הבנייה, ותפקוד ופיסיקת הבנייה (אקלים, אנרגיה ואקוסטיקה), שמאוחר יותר השתלבו גם בתוכניות הלימודים בפקולטה להנדסה אזרחית ובפקולטה לארכיטקטורה.
צולם בין השנים 1958-1960, צלם לא ידוע
ההכרה במעמד הייחודי של התחנה לחקר הבנייה כגוף מקצועי מחקרי מוביל בישראל לאורך עשרות שנים, הובילה בשנת 1988, בתקופת כהונתו של פרופסור אברהם ורשבסקי ז"ל כראש התחנה, להחלטה משותפת של ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ושל הטכניון על הפיכתה למכון הלאומי לחקר הבנייה. נוסח ההסכם כלל: הוסכם בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, על הקמה, במסגרת הטכניון של "המכון הלאומי לחקר הבנייה", אשר יהווה מרכז לאומי בתחומי המחקר, הפיתוח והכשרת כוח האדם המקצועי בתחומי הבנייה, ויסייע בקידום טכנולוגיות חדישות, גיבוש מדיניות הבנייה של מדינת ישראל וייצוא הידע הישראלי בתחום זה. בשנת 1994חודש המסמך ונרשם בו: הוסכם בין ..... על המשך פעילות המכון הלאומי לחקר הבנייה, אשר מהווה מרכז לאומי בתחומי המחקר, ......
בעקבות אסון וורסאי, שארע בשנת 2001, החליטה ממשלת ישראל ב- 11.11.2001 (החלטה מס. 899) שיש להסדיר בישראל את מערכת הבקרה על החדרת שיטות בנייה חדשות למשק הבנייה, ולחייב שימוש בשיטות בדוקות ומאושרות לשימוש בלבד. החלטה זו הטילה על שר הבינוי והשיכון למנות את המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לשמש כגוף המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות, וכן קובעת ההחלטה שיש להסדיר את רציפות עבודת הגוף הבודק ואת מעמדו כמכון לאומי המקדם את עבודת המחקר ההנדסי בענף הבנייה. בשנת 2003, תוך כדי הטיפול הממלכתי בהסדרת פעילותו של הגוף הבודק, נחתם מחדש הסכם בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון לחזק ולבסס את מעמדו של המכון הלאומי לחקר הבנייה, ............, לפעול כגוף בודק בבדיקת שיטות בנייה חדשות, ולהציע פתרונות לבעיות הנדסיות מורכבות של משק הבנייה. הסדרת הפעילות של הגוף הבודק מומשה סופית בשנת 2014 עם החתימה על הסכם מסגרת לארבע שנים.
המכון הלאומי לחקר הבנייה, והיחידה במסגרתו, פועלים כעת מכוח הסכם המסגרת משנת 2014, הקובע את מטרות ההסכם: הואיל והחלטת הממשלה מס' 899 מיום 11 בנובמבר 2001, הטילה על שר הבינוי והשיכון למנות את המכון הלאומי לשמש כגוף המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות (להלן- "החלטת הממשלה") ולאור זאת הוקמה במכון הלאומי היחידה לבחינה ולאישור של שיטות בנייה חדשות (להלן – "היחידה"); והואיל והחלטת הממשלה קובעת כי יש להסדיר את מעמדו של המכון הלאומי כגוף האמון על קידום המחקר ההנדסי בתחום הבנייה, את פועלו ורציפות פעילותו; והואיל ומשרד הבינוי והשיכון מעוניין, בין היתר, בביצוע מחקרים הנדסיים בתחום הבנייה וביישומם בפועל בענף הבנייה; והואיל ומשרד הבינוי והשיכון מעוניין בקידום ובבדיקה של שיטות טכנולוגיות חדשות בענף הבנייה וביישומן בפועל וכן בפתרון בעיות מיוחדות בתחום משק הבנייה, ואת מטלות המכון במסגרתו:
- בדיקה ואישור של שיטות בנייה חדשות ומעקב אחר יישומן בפועל, באמצעות היחידה, אשר תשמש כגוף בודק, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה...
- מחקר ופיתוח והכנת תשתית מחקרית מקצועית בכל הקשור לענף הבניה, בין היתר, לצורך קידום המחקר ההנדסי בתחום הבנייה לרבות קידום טכנולוגיות חדשות.
- סיוע בגיבוש תוכניות רב שנתיות בתחום הבנייה. סיוע לפתרון בעיות הנדסיות מידיות של משק הבנייה, בתחום מומחיות המכון הלאומי.
- סיוע על ידי הכנת תשתית מקצועית להפצת ידע.
- מטלות אחרות בתחום מומחיות המכון הלאומי, כפי שיתבקש ע"י משרד הבינוי והשיכון ובהסכמת המכון הלאומי.
משך כל שנות קיומו מבוצעים במכון מחקרים עיוניים ומעשיים בחזית הידע המקצועי בהזמנתם של משרדי ממשלה שונים, גופים ציבוריים ופרטיים, קרנות מחקר והאיחוד האירופי. הקשר ההדוק של המכון עם משק הבנייה הישראלי מתקיים במסגרות שונות, בהן פעילים חברי המכון כמומחים מוכרים וכנציגי הטכניון והמכון (כולל וועדות תקינה, וועדות היגוי ממלכתיות, ארגונים מקצועיים, כנסים וימי עיון). המכון שותף לקידום הידע ברמה הבינלאומית באמצעות הפעילות של חבריו בגופים מקצועיים בינלאומיים, ובארגון של סדנאות וכנסים בינלאומיים בישראל.
ינואר 1958, צלם גדליה אנושי
