המכון הלאומי לחקר הבנייה

המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון הוא המסגרת המחקרית של חברי הסגל ביחידה להנדסת מבנים וניהול הבנייה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. הפעילות העיקרית של המכון היא מחקר בתחומי הבנייה, שנועד לקדם ידע וכלים הדרושים לאנשי המקצוע בקשת הרחבה של הנושאים הרלוונטיים למשק בנייה מתקדם.

כמרכז לאומי למחקר ופיתוח בבנייה, המכון תורם להעשרה ולקידום הידע המקצועי בתחומי הבנייה, לגיבוש מדיניות הבנייה של מדינת ישראל, לקידום ולמימוש טכנולוגיות חדישות, לגיבוש פתרונות לבעיות הנדסיות מורכבות של משק הבנייה, ולהפצת הידע המקצועי המפותח במכון בקרב הציבור המקצועי בישראל ובחו"ל.

המכון נוסד, על פי הסכם משנת 1988, בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון. הבסיס להקמת המכון הייתה התחנה לחקר הבנייה, שהוקמה בטכניון ב-1952 ופעלה מאז כגוף העיקרי בישראל לחקר הבנייה. בשנת 2001 החליטה ממשלת ישראל למנות את המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לשמש כגוף המופקד על הבדיקה והאישור של שיטות בנייה חדשות.

הסכם מסגרת מחודש משנת 2014 בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון מסדיר את הפעילות של המכון הלאומי לחקר הבנייה בהתאם להחלטת הממשלה הנ"ל, ובמסגרתה גם את פעילותה של היחידה לבחינה ולאישור של שיטות בנייה חדשות.