המכון הלאומי לחקר הבנייה

המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון הוא המסגרת המחקרית של חברי סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון שעיסוקם הוא מחקר בתחומי הבנייה. כמרכז לאומי למחקר ופיתוח בבנייה, המכון תורם להעשרה ולקידום הידע המקצועי בתחומי הבנייה, לגיבוש מדיניות הבנייה של מדינת ישראל, לקידום ולמימוש טכנולוגיות חדישות, לגיבוש פתרונות לבעיות הנדסיות מורכבות של משק הבנייה, ולהפצת הידע המקצועי המפותח במכון בקרב הציבור המקצועי בישראל ובחו"ל.

המכון נוסד, על פי הסכם משנת 1988, בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון. הבסיס להקמת המכון הייתה התחנה לחקר הבנייה, שהוקמה בטכניון ב-1952 ופעלה מאז כגוף העיקרי בישראל לחקר הבנייה.

בשנת 2001 החליטה ממשלת ישראל למנות את המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לשמש כגוף המופקד על הבדיקה והאישור של שיטות בנייה חדשות, ולהסדיר את רציפות עבודתו ואת מעמדו כמכון לאומי המקדם את עבודת המחקר ההנדסי בענף הבנייה. הסכם מסגרת מחודש משנת 2014 בין ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, לבין הטכניון מסדיר את הפעילות הכללית של המכון הלאומי לחקר הבנייה בהתאם להחלטת הממשלה הנ"ל, ובמסגרתה גם את פעילותה של היחידה לבחינה ולאישור של שיטות בנייה חדשות.

הפעילות העיקרית של המכון היא מחקר בתחומי הבנייה, שנועד לקדם ידע וכלים הדרושים לאנשי המקצוע בקשת הרחבה של הנושאים הרלוונטיים למשק בנייה מתקדם. במכון מתבצעים מחקרים עיוניים וניסויים במכלול התחומים ההנדסיים של חקר הבנייה, המתנהלים במסגרת של ארבע מחלקות ראשיות (הנדסת מבנים; הנדסה גיאוטכנית; חומרים, תפקוד וטכנולוגיה של הבנייה; וניהול הבנייה) ומספר מעבדות (אולם הניסויים ומעבדת מבנים; מעבדה לאימפקט; מעבדה לחומרי בנייה; מעבדה לתפקוד תרמי/אנרגטי; מעבדה לבטיחות קרינה בבניינים; והמעבדה לבנייה וירטואלית על שם ססקין) ובשיתוף פעולה עם מעבדות מחקר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית (כגון, המעבדה למחקר גיאוטכני, והמעבדה לדרכים). בזכות היותו בית לחוקרים מתחומים שונים המכון מהווה פלטפורמה ייחודית לביצוע מחקרים בינתחומיים ורב-תחומיים, לדיון בסוגיות מערכתיות של ענף הבנייה, ולליבון פתרונות לבעיות משקיות כוללניות.

לצד הפעילות המחקרית, המכון מופקד כאמור, מתוקף החלטת הממשלה ותקנות התכנון והבנייה, על הבדיקה והאישור של שיטות בנייה חדשות, ומפעיל זאת באמצעות היחידה לבחינה ולאישור של שיטות בנייה חדשות.

המכון מקנה חשיבות רבה לזמינות הידע והפצתו לציבור המקצועי. לשם כך מארגן המכון כנסים, ימי עיון וסדנאות לאומיים ובינלאומיים. האירועים הבינלאומיים מקנים הזדמנות מיוחדת לציבור המקצועי בישראל להשתתף בהרצאות ובדיונים עם מיטב אנשי המקצוע מן העולם. הידע שנוצר במסגרת מחקרי המכון מסוכם בשפה העברית בדוחות מחקר מפורטים, בתקצירים הכוללים את עיקרי הממצאים ובמאמרים המוצגים בכנסים בישראל. כמו כן מופץ ידע זה בחו"ל ועומד למבחן הביקורת הבינלאומית במאמרים המתפרסמים בכתבי עת בינלאומיים ובהרצאות הניתנות בכנסים בינלאומיים.

יישום ייחודי ופרטני של הידע המצטבר במכון הוא הטמעתו בתהליך טבעי ורציף בהוראה של המקצועות הרלוונטיים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פעילות שמהווה חלק בלתי נפרד מעיסוקם של חוקרי המכון. יישום ישיר נוסף ומפורט של הידע המצטבר הוא בתקינה הישראלית דרך השתתפותם של חוקרי המכון בוועדות המומחים של מכון התקנים הישראלי. על מנת שהידע שנרכש במכון יתרום לטובת החלטות ממלכתיות בעלות חשיבות משקית גבוהה נמצאים חוקרי המכון בקשר הדוק עם משק הבנייה הישראלי ומייצגים את המכון והטכניון בגופים משקיים שונים, כגון מועצת ההנדסה והאדריכלות, וועדות מרכזיות וטכניות של מכון התקנים הישראלי, ומועצת הקבלנים. כמו כן הם מכהנים כחברים ומשתתפים באופן פעיל בוועדות היגוי לאומיות העוסקות בנושאים החשובים שעל הפרק, כגון היערכות לרעידות אדמה, מיגון העורף, היערכות לבנייה בת-קיימא, והכנת קוד בנייה אינטגרטיבי ומעודכן.