המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון הנו המסגרת המחקרית לכארבעים חברי סגל הטכניון שעיסוקם הוא מחקר בתחומי הבנייה, מהפקולטות להנדסה אזרחית וסביבתית ולארכיטקטורה ובינוי ערים. הפעילות המחקרית החלה כבר בשנת 1952 במסגרת התחנה לחקר הבנייה שהוקמה בטכניון.
בשנת 1988 מונה המכון על ידי ממשלת ישראל להיות המכון הלאומי לחקר הבנייה. בשנת 2011 בעקבות אסון ורסאי, החליטה ממשלת ישראל למנות את המכון כגוף המופקד על בדיקה ואישור של שיטות בנייה חדשות.
המכון תורם להעשרה ולקידום הידע המקצועי בתחומי הבנייה, לגיבוש מדיניות הבנייה של מדינת ישראל, לקידום ולמימוש חדשנות בבנייה באמצעות טכנולוגיות חדישות, לגיבוש פתרונות לבעיות הנדסיות מורכבות של משק הבנייה, ולהפצת הידע המקצועי המפותח במכון בקרב הציבור המקצועי בישראל ובחו"ל.
הפעילות העיקרית של המכון היא מחקר בתחומי הבנייה, שנועד לקדם ידע וכלים הדרושים לאנשי המקצוע בקשת הרחבה של הנושאים הרלוונטיים למשק בנייה מתקדם. במכון מתבצעים מחקרים חדשניים, עיוניים וניסויים, במכלול התחומים ההנדסיים של חקר הבנייה: הנדסת מבנים, ניהול הבנייה, גיאוטכניקה חומרים, תפקוד וטכנולוגיה של הבנייה.