מחקר

ענף הבנייה הוא אחד הענפים המרכזיים במשק המדינה, וההשקעות בו מהוות יותר מ- 7% מהתמ"ג. בניינים ומבנים הנדסיים הם בעלי אורך חיים מעשי ארוך במיוחד לעומת כל פרויקט הנדסי אחר. מרבית המבנים והבניינים שיתוכננו וייבנו בשנים הקרובות ימשיכו לשרת את הציבור גם במאה הבאה. לצידם של הפרויקטים החדשים ימשיך להתקיים חלק ניכר של המבנים והבניינים שהוקמו במהלך עשרות השנים של המאה הקודמת. אי לכך מתוכננים פרויקטי בנייה לאורך חיים תכנוני של עשרות ואפילו מאות שנים. המחקר בתחומי הבנייה נועד לספק את בסיס הידע לקבלת החלטות הנדסיות וניהוליות הנדרשות בתהליכי התכנון, התכן והביצוע תוך התייחסות לטווחי הזמן השונים בחייו של הפרויקט. ממצאי מחקרים מצטברים במשך השנים לידע מקצועי ותורות בנייה שמייעלים את תהליכי הניהול והביצוע של פרויקטי בנייה מחד, מקדמים את הבטיחות, האיכות והקיים של בניינים ומבנים מאידך, ומאפשרים פיתוח בר-קיימא לטובתם הכללית של המשק והחברה.

המחקר במכון הלאומי לחקר הבנייה עוסק בסוגיות מחקריות שנועדו לצמצם את פערי הידע הקיימים בתחומים חשובים למשק הבנייה כגון, עמידות מבנים ברעידות אדמה, מיגון מבנים, אינטראקציה של מבנה-קרקע, ייעול אנרגטי של בניינים, פיתוח בר קיימא, בטון וחומרי בנייה בעלי ביצועים משופרים, ניצול חומרי לוואי בתעשיית הבנייה, ניהול רזה, מידול בניין מתקדם, אבטחת איכות ובקרת איכות, וכו'. חוקרי המכון מעורים היטב במחקר הנעשה בחו"ל, מהווים חלק בלתי נפרד של הקהילייה המחקרית הבינלאומית, ומחקריהם תורמים לביסוסו, העמקתו והעשרתו של המחקר והידע הלאומיים והבינלאומיים בתחומי הבנייה. למכון אין מקורות מימון עצמאיים, וכל המחקרים המתבצעים בו מבוססים על הצעות מחקר שהכינו החוקרים וזכו למימון מקרנות מחקר של גורמים משקיים שונים (כגון: משרדי ממשלה ובראשם משרד הבינוי והשיכון המייעד כל שנה תקציב ייעודי למחקרי המכון, התאחדות בוני הארץ, תעשיות הבנייה, חברות בנייה, איגוד חברות הביטוח, איגוד יצרני הבטון, וכד'), או מקרנות מחקר תחרותיות לאומיות ובינלאומיות (של המועצה הישראלית למו"פ, הקהילייה האירופאית, שת"פ ישראל-גרמניה, שת"פ ישראל-ארה"ב, וכד').

הפעילות המחקרית מנוהלת במסגרת ארבע המחלקות הראשיות של המכון, אך צוותי המחקר מתארגנים כקבוצה חד-תחומית או רב-תחומיות בהתאם לצרכים הספציפיים של כל מחקר בנפרד.

חוקרי המכון מפרסמים את פירות עבודתם בדוחות מחקר בעברית, המתארים בפירוט מלא את העבודה שנעשתה וממצאיה, וכן מעמידים אותה במבחן הביקורת הבינלאומית על ידי פרסום מאמרים בספרות המקצועית הבינלאומית ובכנסים.